תַּנִּי רִבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר מְבָֽרְכִין. רִבִּי זְעִירָא מַקְרִיב קוֹמֵי בּוּצִינָא. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רַבֵּנוּ מַה אַתְּ מַחְמִיר עָלֵנוּ. וְהָתַנִּי רִבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר מְבָֽרְכִין.
Pnei Moshe (non traduit)
מקריב קמיה בוצינא היה מקרב עצמו להנר ומברך עליו:
והתני ר' אושעיא וכו'. דאפי' רואה מרחוק מברכין עליו:
אֵין 61b מְבָֽרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַנָּשִׁים טָווֹת לְאוֹרוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּדֵי שְׁעֵינוֹ רוֹאָה מַה בְכוֹס וּמַה שֶׁבִּקְעָרָה. אָ֗מַר רַב חִינְנָא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין מַטְבֵּעַ לְמַטְבֵּעַ.
משנה: מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵּירַךְ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יְבָרֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר. וְעַד מָתַי מְבָרֵךְ עַד כְּדֵי שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
עונין אמן אחר ישראל המברך. ואע''פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה:
מתני' לאחר המזון. בכל ימות השנה קאמר:
עד שיתעכל המזון שבמעיו. כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון:
מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'. בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך:
הלכה: רִבִּי יוּסְטָא בַּר שׁוּנֶם אֲמַר תְּרֵין אֲמוֹרָיִן חַד אֲמַר טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי וְחַד אֲמַר טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. מַאן דָּמַר טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אִילּוּ שָׁכַח שָׁם כִּיס אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁמָּא לֹא הָיָה חוֹזֵר וְנוֹטֵל כִּיסּוֹ. אַף הָכָא יַחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. מַאן דָּמַר טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל אִלֵּן פּוֹעֵל עוֹשֶׂה בְּרֹאשׁ הַדֶּקֶל אוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁמָּא מַטְרִיחִין שֶׁיַּחְזוֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. אֶלָּא מְבָרֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר. אַף הָכָא מְבָרֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' א''ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'. טעמיה דב''ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב''ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש''ס הזה:
גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל. כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה''נ אין מטריחין אותו:
עַד מָתַי מְבָרֵךְ רִבִּי חִייָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל עַד שֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל זְמַן שֶׁהוּא צָמֵא מַחְמַת אוֹתָהּ סְעוּדָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַד שֶׁיִּרְעַב.
Pnei Moshe (non traduit)
בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא. מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה:
לא כן תני. בברייתא. והובאה גם לקמן בפ''ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס''ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה:
משנה: בָּא לָהֶן יַיִן אַחַר הַמָּזוֹן וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן וְאַחַר כַּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל מְבָרֵךְ וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר כּוּתִי מְבָרֵךְ עַד שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַבְּרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
עונין אמן אחר ישראל המברך. ואע''פ שלא שמע הזכרת השם אלא סוף הברכה דמסתמא לשמים בירך אבל לא אחר הכותי דשמא בירך להר גריזים. עד שישמע ממנו כל הברכה:
מתני' לאחר המזון. בכל ימות השנה קאמר:
עד שיתעכל המזון שבמעיו. כל זמן שאינו רעב מחמת אותה האכילה הוא סימן שלא נתעכל המזון:
מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך וכו'. בשכח דוקא הוא דפליגי אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך:
הלכה: אָמַר רִבִּי בָּא עַל יְדֵי שֶׁהִיא בְּרָכָה קְטַנָּה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁתֶּה. בְּרַם הָכָא מְשַׁלְּשָׁהּ עַל יְדֵי הַכּוֹס אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' א''ר בא על ידי שהיא ברכה קטנה וכו'. טעמיה דב''ש מפרש דחיישינן שמא ישכח לברכת הגפן שהיא קטנה וישתה בלא ברכה וכדאמר ר' בא לעיל בריש הפרק על הא דמקשו מכוס של קידוש אמתני' דהכא לב''ש ומחלק דשאני הכא שהיא ברכה קטנה ברם הכא גבי קידוש וכו' כדלעיל ואגב מייתי ליה נמי כאן כדרך הש''ס הזה:
גמ' אילו פועל עושה בראש הדקל. כלומר אלו פועל שאכל ושכח ולא בירך ועלה לראש הדקל או לתוך הבור לעשות מלאכתו שמא מטריחין אותו וה''נ אין מטריחין אותו:
הָא אַחַר יִשְׂרָאֵל עוֹנִין אָמֵן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע. לֹא כֵן תַּנִּי שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. עָנָה וְלֹא שָׁמַע לֹא יָצָא. חִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב אָמַר בִּשֶׁלֹּא אָכַל עִמָּהֶן כְּזַיִת.
Pnei Moshe (non traduit)
בשלא אכל עמהן כזית הכא מתניתא. מתני' דהכא מיירי בשלא נתחייב בברכה שלא אכל עמהן כשיעור חיוב ברכה ואמן יכול הוא לענות אף שלא שמע אלא סוף הברכה:
לא כן תני. בברייתא. והובאה גם לקמן בפ''ק דמגילה שמע הברכה כולה ולא ענה אמן יצא ענה אמן ולא שמע הברכה כולה לא יצא וקס''ד דבמתני' דהכא על מי שמחויב בברכה זו שענה אמן קתני והאיך יצא אם לא שמע הברכה כולה:
הָכָא מַתְנִיתָא תַנִּי שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. עָנָה וְלֹא שָׁמַע לֹא יָצָא. רַב בְּשֵׁם אַבָּא בַּר חָנָה וְאִית דְּאָֽמְרֵי לָהּ אַבָּא בַּר חָנָה בְּשֵׁם רַב וְהוּא שֶׁעָנָה רָאשֵׁי פְרָקִים. רִבִּי זְעִירָא בְּעִי הֵי אִינּוּן רָאשֵׁי פְרָקִים. הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵּי י֨י הַלְלוּ אֶת שֵׁם י֨י בְּעוּן קוֹמֵי רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא מְנַיִין שֶׁאִם שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. אֲמַר מִן מַה דַּאֲנָן חָמֵי רַבָּנָן רַבְרְבָיָא עָֽבְדִּין כֵּן. אִינּוּן קַייָמִין בְּצִיבּוּרָא דְּאִילֵּין אָֽמְרִין דֵּין בָּרוּךְ הַבָּא וְאִילֵּין אָֽמְרִין בְּשֵׁם י֨י. וְאִילֵּין וְאִילֵּין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן.
Pnei Moshe (non traduit)
מן מה. דאנן רואין לגדולי החכמים שעושין כן כשעומדין בציבור בשעת ההלל אלו אומרין זה ראש הפסוק ברוך הבא ואלו אומרים אחריהן בשם ה' ואלו ואלו יוצאין י''ח אע''פ שלא אמרו הפסוק כולו הואיל ושמעו אלו מאלו:
תני שמע וכו'. כמו גופא הוא גופא קתני בהאי ברייתא שמע וכו'. והוא הא דקאמרת שמע ולא ענה יצא דוקא שענה מיהת ראשי פרקים כדמפרש ר''ז ששאל הי אינון ראשי פרקים וקאמר כגון הללויה וגו' זה צריך לענות אחר המברך ודקתני לא ענה יצא היינו שא''צ לענות אחריו הכל כ''א ראשי פרקים:
תַּנָּא רִבִּי אוֹשַׁעְיָא עוֹנֶה הוּא אָדָם אָמֵן אֲפִילוּ לֹא אָכַל. וְאֵינוֹ אוֹמֵר נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן אָכַל.
Pnei Moshe (non traduit)
ואינו אומר נברך שאכלנו. דלא תימא הואיל ובר חיובא הוא אם אכל יכול הוא לברך עליהם ולומר נברך שאכלנו קמ''ל דלא כדאמרי' לעיל בפ''ג בהלכה ג' כל מצוה אף שאדם פטור ממנה עכשיו מוציא את הרבים י''ח הואיל ובר חיובא הוא חוץ מברכת המזון:
מַהוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אָדָם עַל נִסֵּי אָבִיו וְעַל נִסֵּי רַבּוֹ. וְאִם הָיָה אָדָם מְסוּיָם כְּגוֹן יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַחֲבֵירָיו. וְאָדָם שֶׁנִּקְדַּשׁ בּוֹ שֶׁם שָׁמַיִם כְּגוֹן חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. וְנִסֵּי שְׁבָטִים מַהוּ שֶׁיְּבָרֵךְ. מַאן דְּאָמַר כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט אִיקְרֵי קָהָל צָרִיךְ לְבָרֵךְ. מַאן דְּאָמַר כָּל הַשְּׁבָטִים קְרוּיִין קָהָל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
מ''ד כל השבטים כולן דוקא איקרי קהל א''צ לברך:
ונסי שבטים. נס שנעשו לשבט אחד מן השבטים מהו שיברך וקאמר דתליא בפלוגתא דתנאי דפליגי בפ''ק דהוריות אם שבט אחד איקרי קהל וכרבים דמי או לא:
הלכה: מַתְנִיתִין בְּנִסֵּי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּנִסֵּי יְחִידִי שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
אבל בנסי יחידי וכו' אין אחר צריך לברך אלא הוא בעצמו דוקא:
גמ' מתני' בנסי ישראל. דוקא בנסים שנעשו לכל ישראל:
משנה: הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מָקוֹם שֶׁנֶּעֱקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' הרואה מקום שנעשו בו נסי' לישראל. כגון מעברות ים סוף ונחלי ארנון ומעברות הירדן ואבן שישב עליה משה רבינו ע''ה כשעשה מלחמה. בעמלק ודומיהן. ואניסא דרבים מחייבי כולי עלמא לברוכי ואניסא דיחיד איהו חייב לברוכי ברוך שעשה לי נס במקום הזה ובנו ובן בנו חייבים לברך ברוך שעשה נס לאבותי במקום הזה וכל הני ברכות דמתניתין בעו הזכרת שם ומלכות דכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה:
תַּנָּא גּוֹי שֶׁבֵּירַךְ אֶת הַשֵּׁם עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן בַּשֵּׁם אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא אִם בֵּירַכָךְ גּוֹי עֲנֵה אַחֲרָיו אָמֵן דִּכְתִיב בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים. גּוֹי אֶחָד פָּגַע אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּבֵרְכוֹ. אָמַר לוֹ כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמוּרָה. פָּגַע אַחֲרִינָא וְקִלְלוֹ אָמַר לוֹ כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמוּרָה. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי כְּמָה דְּאָמַרְתָּ לְהָדֵין אָמַרְתָּ לְהָדֵין. אֲמַר לוֹן כֵּן כָּתוּב אוֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךְ בָּרוּךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך אלו דברים
דכתיב ברוך תהיה מכל העמים. אפי' אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה:
תַּנִּי אֵין עוֹנִין אָמֵן יְתוֹמָה וְלֹא אָמֵן קְטוּפָה וְלֹא אָמֵן חֲטוּפָה. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְתוֹמָה יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים. חֲטוּפָה יִתְחַטְּפוּ יָמָיו. קְטוּפָה 62a תִּקָּטֵף נִשְׁמָתוֹ. אֲרוּכָה מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בְּטוֹבָה: אֵי זוּ הִיא אָמֵן יְתוֹמָה אָמַר רַב הוּנָא דֵּין דְּיָתִיב לְמִיבְרְכָה וְהוּא עָנָה ולֹא יֹדֵעַ לְמָה הוּא עָנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
זה שהוא חייב איזה ברכה והוא עונה אמן ואינו יודע על מה הוא עונה שלא שמע הברכה אלא שמע שעונים אמן ועונה עמהם זו היא אמן יתומה. תנא. בתוספתא בפ''ה. גוי שבירך את השם. כן צ''ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ''ג ובמגילה פ''ב ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי איתא התם:
דין דחייב למיברכה והוא ענה ולא ידע וכו'. כצ''ל וכן הוא בסוכה ובמגילה:
ולא אמן חטופה. שחוטף המלה ואומר במהירות:
ולא אמן קטופה. שמחסר קריאת הנו''ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת:
אמן יתומה. לקמן מפרש לה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source